שכיחות של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות.הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות נעשות ונהיות מוכרות יותר ויותר בשנים האחרונות. הסיבות לכך שנויות במחלוקת, דעה אחת גורסת כי הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות
נעשו נפוצות בשנים האחרונות בשל אורח החיים והרגלי התזונה של הדור הנוכחי, בעוד
שדעה שניה טוענת כי השכיחות לא השתנה כלל, ומה שהשתנה זהו אבחון הפרעות קשב
וריכוז והיפראקטיביות.
אבחון ההפרעות הללו נעשה באופן מדויק יותר כיום, ובמקום לטאטא מתחת לשטיח
את הקשיים ואת ההפרעות השונות, קיימת גישה רפואית, חינוכית, וחברתית אשר
מתמקדת בטיפול בתחום הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות כבר בעת הופעתן,
בגיל הכי צעיר שאפשר, על מנת לאפשר לילד להפוך למבוגר בעל רמת תפקוד
גבוהה.
גישה אחת להפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות.על פי גישתם של מחזיקי הדעה כי הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות נעשו נפוצות
בשנים האחרונות בעיקר, הבעיה הגורמת לכל ההפרעות השונות היא באורח החיים
כולו, המורכב הן מהתזונה, המכילה ברובה מזון מעובד ומשומר וסוכרים שונים
הרבה יותר מאי פעם, והן בהשפעתם של הגירויים השונים המאפיינים את הדור
שלנו מחשבים, טלוויזיות, מכשירים ניידים משוכללים, ועוד.
אופן הטיפול בתחום הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות על פי דעתם של מחזיקי
הגישה הזו חייב לכלול גם שינוי כללי באורח החיים, יחד עם התרופות והטיפול
הפסיכולוגי המקיף שנועדו לסייע לילדים אלו, החווים הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות.
על פי גישה זו ניתן לצמצם באופן משמעותי את הילדים הלוקים בהפרעות
אלו, לו רק יעשה שינוי כוללני בתזונה ובאורח החיים של כלל האוכלוסייה.
גישה שניה להפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות.מנגד, גישתם של מחזיקי הדעה ההפוכה, אשר מייחסת את המודעות להפרעות
חברתיות ורפואיות שונות, כגון הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, כאל הגורם
העיקרי אשר גרם לעלייה גבוהה במספר הילדים המאובחנים כבעלי הפרעות קשב
וריכוז והיפראקטיביות, רואה ברכה במצב הקיים כיום, אשר מאפשר לכל ילד
הזקוק לכך לקבל אבחון, ולאחר מכן טיפול המיועד עבור הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות.
על פי גישה זו, ילדים ומבוגרים רבים בעבר למעשה לא מימשו את יכולותיהם
החברתיות והלימודיות באופן מלא, ובעצם החברה כולה פספסה אותם, ואת
הכישרונות החבויים בהם שיכלו לשנות את פני החברה כולה.
מה זה הפרעת קשב וריכוז (ADHD – הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות) ?
הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות הן דפוסי התנהגות של ילדים, המאופיינים
בפעלתנות יתר, ברמת מוסחות דעת גבוהה לגירויים, באימפולסיביות, בפטפטנות
יתר או בחולמנות, ילדים אלה נוטים מתוך חוסר ריכוז לשכחנות ולחוסר ארגון,
מה שפוגע פגיעה של ממש בהישגים הלימודיים שלהם.
הפרעות קשב וריכוז הן ההפרעה הפסיכיאטרית השכיחה ביותר
בקרב ילדים הפוגעת ב=5% עד 10% מכלל הילדים בגיל בית ספר.
פגיעתה גדולה בבנים פי עשרה לערך מאשר בבנות.
התסמינים של הבעיה עלולים להופיע כבר בגיל 3 שנים ולבטח עד גיל 7.
סקירה כללית – הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא תופעה מוזרה במקצת ושנויה במחלוקת.
מצד אחד זוהי תופעה מובהקת ומצד שני אין הסבר או תיאוריה משותפת לכל אנשי המקצוע.
יש הסברים רבים, טיפולים רבים ושונים והרבה מאד אינפורמציה לא נכונה.
בעבר חשבו שמדובר בהפרעה של ילדים ומתבגרים אך מחקרים חדשים מראים
שההפרעה לא נעלמת עם השנים. מה שכן קורה הוא שהסובלים מן ההפרעה מוצאים
לעצמם את הסביבה בה יוכלו לפעול באפקטיביות, לצמצם את המגבלות של ההפרעה
ולנצל את היתרונות שלה (אנרגיות מעל הממוצע, היעדר שחיקה בנושאים שמעניינים
אותם, נאמנות והתמסרות, תפקוד מעל הממוצע במצבי לחץ, תשומת לב לפרטים,
אומץ לב ולקיחת סיכונים, יצירתיות מחשבתית).
מה זה בעצם הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות?הפרעת קשב וריכוז, ADHD, מוגדרת כהפרעה ביכולת לעבד, למיין ולהתמקד בגירויים המתאימים והרצויים ביותר מתוך כלל הגירויים התחושתיים או הרגשיים בזמן נתון.
ההפרעה נובעת מליקוי אורגני בפעולתם של המוליכים העצביים במוח, היא אינה מצב
רוח חולף או בעיית התנהגות.
לעיתים בולט בהפרעה גם המרכיב ההיפראקטיבי (פעלתנות תנועתית).
האבחנה מתבססת על שלושה תחומים:
1.רציפות הקשב – קושי לשמור על רציפות הקשב.
2.אימפולסיביות – אי יכולת לא להגיב.
3.היפראקטיביות – מוטוריקה.
המשותף לשלושת התחומים הוא גירוי-תגובה. המוח לא יכול לא להגיב לגירויים מהסביבה. לאדם ללא הפרעה אין כל קושי למקד את הקשב ולא להגיב. למשל כאשר אנחנו רוצים להקשיב למורה ויש צפירת מכונית בחוץ, אנחנו יכולים להתעלם מהצפירה, לא להגיב לרעש ולהתמקד בשיעור. המצב מורכב עוד יותר כי בעלי הפרעת הקשב מתקשים גם לא להגיב לגירויים מבפנים, ואז מקבלים שרשראות אסוציאטיביות –
מילה גוררת מילה, מחשבה גוררת מחשבה.
היפראקטיביות – לא רק הקשב מופנה, גם המוטוריקה (תנועתיות).
יש אי-שקט מוטורי, אי יכולת לא להגיב מוטורית.
סימפטומים נוספים.1.רציפות מאמץ – יכולים לעשות מאמץ אך לא לאורך זמן. קושי לסיים משימות.
2.אי יכולת לדחות סיפוקים.
3.קושי בהתנהגות תחת כללים – קושי לחיות במסגרת עם כללים או סמכות.
4.הנמכה במודעות לקשר בין פעולה לתוצאה. זה נקרא למידה – לא לומדים את הקשר בין מעשה ותוצאה ואז חוזרים על ההתנהגות כל פעם מחדש, למרות התגובה הלא נעימה.
5.בד"כ מתקיים עם הפרעות נוספות כמו ליקויי למידה.
6.כרוני – יציב. נשאר קבוע במהלך החיים.
לסיכום: אילו היינו מנסים לתכנן את הסביבה שהכי לא מתאימה לבעלי הפרעת קשב וריכוז, היינו מתכננים משהו דומה מאד לבית-ספר. בית הספר דורש מהם לעשות את הבלתי אפשרי מבחינתם: למקד קשב לגירוי אחד בלבד ולהתעלם מארבעים גירויים נוספים, במשך 7 שעות כל יום.
שכיחות – ההערכות המקובלות הן שבישראל ההפרעה נמצאת אצל בערך 5-10% מאוכלוסיית הילדים. מספר הבנים המאובחנים הוא פי 3 ממספר הבנות. הסיבה
לכך היא שאצל הבנות שכיחה יותר הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות (ADD).
קושי באבחון – הקושי לאבחן את ההפרעה נובע מכך שסביבת האבחון הפסיכולוגי, כלומר ישיבה של אחד על אחד, חדר שקט ונטול גירויים ומתן גירויים לא-מוכרים ומאתגרים, היא בדיוק הסביבה בה בעלי ההפרעה מתפקדים הכי טוב. לפיכך הדרך לאבחן את ההפרעה היא שילוב של כמה כלים אבחוניים כמו מבחן TOVA , תצפיות
של ההורים, מורים ואנשים בסביבתו של הילד כולל דיווח עצמי ועריכת מבחנים נוירופסיכולוגיים. חשוב לציין, לא כל ילד שובב סובל מהפרעת קשב וריכוז, לא
כל תלמיד עם קשיים זקוק לריטלין וריטלין לא יכול לפתור בעיות התנהגותיות
הפרעות קשב וריכוז הפכו בשנים האחרונות לאחד הנושאים המדוברים ביותר בקרב
הציבור הישראלי גם מצד של מערכת החינוך בישראל וכן המודעות מצד מערכת הבריאות.
הפרעות קשה וריכוז היא תופעה נרחבת ושכיחה באוכלוסיות מגוונות בישראל ובעולם:
מהגיל הרך ואחר כך ביה"ס ומשם לתיכון ואחוזים ניכרים מהסטודנטים באוניברסיטות.
גם אחוזים גדולים מאכלוסיה מבוגרת צריכה להסתייע ב"חיזוקים" למעבר של משברים
מתחים מיוחדים ואפילו בדברים קטנים לכאורה כגון "כאבי מחזור" אחת התרופות השכיחות והפופולאריות בישראל לטיפול בנושאים אלו היא התרופה "ריטלין".
ובשנים האחרונות נשמעות זעקות הולכות וגוברות של מתנגדים לשימוש בריטלין בפרט
לאפקטיביות הלא ברורה שלו ולתופעות הלוואי המרובות שככל הנראה מתלוות מנטילתו ככלל.
בגילאים מבוגרים יותר הפרעות קשב וריכוז מתבטאת ב:
מבחנים משמעותיים,ראיונות או ועדות הערכה במקומות עבודה ,
אירוע מרגש במיוחד כמו חתונה או הולדת ילד, נכד חדש או
חלילה טרגדיה כזו או אחרת במשפחה או בכלל.